About SimplifAI

כשאת מגלה שאיפשהו בדרך, ממרח קשיו תמים אחד הצליח להפוך אותך מאמא רגילה לניהול חמ"ל חירום וצוות רפואי של אישה אחת, את מבינה שמשהו חייב להשתנות.

אז הנה הסיפור שלי:

נעים להכיר, אני תמר. אמא לרומי – בת פחות משנתיים, מתוקה להפליא, ובעלת תחביב מפוקפק להתנפח ולהפסיק לנשום ממאכלים תמימים וטעימים.

הגילוי הראשון שלנו לגבי ריבוי האלרגיות מסכנות החיים שלה קרה בדרך הקלאסית: בשיא התמימות, ממרח קשיו "בריא". תוך דקות קיבלנו סצנה מסרט אימה: שפתיים נפוחות, פנים חיוורות כסיד, והקאות בלתי פוסקות. כל הטוב הזה קרה, כמובן, כשהבן זוג שלי במילואים. כי למה לעבור טראומה נפשית ומפחידה בזוג, אם אפשר לנהל את הכל הטוב הזה לחלוטין לבד, בתוספת עוד 2 בנות קטנות וכלבה שמביטה בי במבט של "מה, לאן הולכים?"

מכאן והלאה, החיים שלנו הפכו לסדרת ויתורים מפוארת (ביי ביי שוקולד, היית חבר אמת). ואז הגיעה עוד סבב של מלחמה, ובתוך כל הטירוף, באיזשהו רגע שחשבנו שהוא מאוזן ושפוי, עשינו את המעשה הכי הגיוני שיש: הזמנו טיסות לקיץ לגרמניה. הטיסה כמובן נשארה מודחקת היטב במעמקי המייל.

כשהקיץ הגיע, יחד עם החום והלחות הישראלית, מדד הלחץ התחיל לטפס. פתאום קלטתי את הנתון ההזוי: איך בדיוק טסים לחו"ל עם ילדה שיש לה 8 (!) אלרגיות מסכנות חיים, כולל במבה, שומשום ועוד הפתעות? זה הרי טירוף מוחלט, חוסר הגיון מוחלט.

אז עשיתי מה שכל אמא שפויה, לחוצה וממש לא מוכנה לבטל את החופשה שלה הייתה עושה: בניתי לנו אפליקציה.

הרי הסטטיסטיקה היבשה והמפחידה אומרת שכ-40% מהתקפי האלרגיה החריפים והמסוכנים (שמצריכים פינוי חירום) קורים דווקא כשאנחנו מחוץ לסביבה הטבעית והמוכרת שלנו. לא רציתי להיות הסטטיסטיקה הזו בגרמניה.

התוצאה? האפליקציה הייתה הצלחה מסחררת. החופשה הייתה נהדרת, אפילו ישבנו במסעדות כמו אנשים נורמליים. בלי להתפתל, בלי לחשוש, ובלי לנסות להסביר למלצר שמדבר רק גרמנית מה זה שומשום. היה פשוט, כיף וקל.

כשחזרנו לארץ, הבנתי שאני לא יכולה לשמור את זה לעצמי.

הכירו את "עלול להכיל" — אפליקציה פשוטה ומהירה שסורקת תפריט או רכיבי מוצר בכל שפה, ותוך שניה אומרת לכם את השורה התחתונה: מכיל, עלול להכיל, או נקי מאלרגנים. בלי לקרוא אותיות קטנות, בלי להוציא את העיניים מול 30 רכיבים בפונט 2, ובלי לתרגם תפריט שלם רק כדי לגלות ש-80% מהמנות מסוכנות לילד שלכם.